דמעות מלוחות

דְּמָעוֹת מֵעֵינֶיהָ זוֹלְגוֹת אֶל סֵפֶל הַקָּפֶה מִמְּלִיחוּת קִמְעָה אֶת מֵימָיו הִיא לֹא נִשְׁבֶּרֶת הִיא שׁוֹבֶרֶת שְׁתִיקָה כַּמַּיִם שְׁקֵטִים לִפְנֵי הַסְּעָרָה

הִיא יוֹדַעַת מָה עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת אַךְ הִיא נֶעֱצֶרֶת מִתְעַכֶּבֶת לַבָּאוֹת חוֹשֶׁשֶׁת וּמְהַסֶּסֶת פֶּן תִּתְמוֹסֵס בְּמֵי הַתְּהוֹם

מַמְתִּינָה הִיא לְרֶגַע שֶׁתַּגִּיעַ הַתְּעוּזָה לִפְרֹץ אֶת הַסֶּכֶר בְּמִי הַגְּאֻלָּה