אַהֲבָה עוֹנָתִית

הָאַהֲבָה שֶׁלּוֹ לֹא הָיְתָה חֲזָקָה מַסְפִּיק

בִּכְדֵי לְהָכִיל אֶת כֻּלָּהּ

אַךְ גַּם לֹא אַהֲבָתָהּ

סִפּוּרָם הֵחֵלּ בְּחֹרֶף קַר

הִתְעַנְּגוּ הֵם בְּחֹם גּוּפָם

לֹא הָיָה דָּבָר חָשׁוּב

מִלְּבַד קֶצֶב הַלֵּב וְהַגּוּף.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הָאָבִיב

הַלֵּב הִרְטִיט

הָאַהֲבָה לִבְלְבָה

וְהֶחְסִירָה פְּעִימָה

נִדְמֶה הָיָה כְּאִלּוּ לְאָבִיב אֵין סוֹף

וְאֵינָוֹ בַּר חֲלוֹף

הוּא שָׁאַל אוֹתָהּ

כַּמָּה זְמַן לְדַעְתָּהּ הָאָבִיב יִפְרָח

עָנְתָה לוֹ, כְּשֶׁיִּגָּמֵר לוֹ הַכּוֹחַ, יֵעָלֵם בְּהֶכְרֵחַ

וְהִיא צְדָקָה כִּי הִגִּיעָה הַשְׁלָכַת

וְעִמָּהּ נָמוֹגָה הַפְּרִיחָה

אַהֲבָתָם פִּרְפְּרָה וְדָעֲכָה

אֶת הַתְּשׁוּקָה בְּלִבָּם הִיא מַעֲכָה.

זֹאת הָיְתָה אַהֲבָה עוֹנָתִית

גַּם אִם הֶחֱזִיקָה לְמַעְלָה מִשָּׁנָה

זֹאת הָיְתָה אַהֲבָה סוֹעֶרֶת

כָּזוֹ שֶׁמּוֹצְאִים בָּרְחוֹב לְלֹא מוֹצָא..