רכבת עולם
רכבת עולם / דגנית הרטמן
בלילה כשכולם הלכו לישון
חלמתי על רכבת באורך הים התיכון
קרונותיה היו כה רבים עבור מיליון התושבים
ובכל עיר ואף רחוב יש לה תחנות לרוב
חשבתי לעצמי
אולי אפשר אפילו לבנות רכבת גדולה מזו
בגודל אנטרקטיקה או האוקיאנוס הגדול
וכך לכל אישה ואיש
תהיה תחנה ממש מעבר לכביש
לא יצטרכו למהר לעבודה
וכך ננצח את פקקי התנועה
ואז פתאום
נזכרתי בהוג
שהפך להיות פסיכולוג
למרות שתמיד רצה
להיות בונה רכבות ומסילה
אז אולי אמשיך לחשוב ולחלום
איך אבנה את הרכבת הגדולה מכול
מין רכבת כזו בין-לאומית
בה עובדים דיילים דוברי אנגלית
כזו החוצה יבשות
ושאינה עושה בושות
היא כל כך גדולה ומפוארת
שניתן אפילו להפכה לטיילת
יש בה חנויות ומסעדות
כמו באניות הגדולות
רק שזו רכבת יבשה
לא עפה באוויר ולא שטה בימה
עולה ויורדת בעליות ובמורדות
את כדור הארץ מקיפה בגאון
אינה פוסקת
אינה שובתת
את כל אזרחי העולם היא עוטפת
מין כזו רכבת אוהבת
את כל תרבויות העולם אליה היא מכנסת
יפן, סין ופורטוגל
עם כולם היא סוגרת מעגל
וכך מתראים כל אזרחי העולם
ברכבת הבין-לאומית בה מתנופפים דגלי ארצם
לכל קרון דגל משלו
המסמן לאותה המדינה להתיישב בקרונו
אך בקרון האחרון הכול שונה
שם כל אזרחי העולם יושבים יחדיו באופן דומה
אין שום חוק ואין שום כלל
לשום איש ולשום עולל
נמצאים הם כולם יחד ושרים
את שיר הניצחון שכולנו בו שווים
