סערת נפש

ים שקט

אך גליו פנימיים

שוצפים הם עד הקצה

אך מעלה הם נרגעים

כשם סערת נפשו של האדם

מתאפקת ומאופקת מבפנים אל העולם

ואיך העולם אותו קורא?

לעתים הוא מבין לעתים הוא שוגה

רואה את החיצון והקצה

אך את הגל הפנימי איננו רואה

וכך מתחילה לה מסכת של טעויות

שהאדם נכנס לכאורה לים ללא מערבולות

ולאחר ששחה בו רוגע

לפתע גילה את גופו טובע...